<h1>קונטרס הראיות לריא"ז — ב"מ ראיה י"ג</h1>
<h2>דף ט:</h2>
[ב"מ נ"ד ע"ב] ותנן הנהנה מן ההקדש וכו' חומשא תנן חומש' דחומשא לא תנן. פי' בחומש' דחומש מבעיא ליה, (כיון) בין על הנהנה בין על הפודה דדין א' להם, שאם הפודה את החומש מוסיף עליו חומש, הנהנה ממנו נמי מוסיף עליו חומש, ואם הפודה אי' מוסיף גם הנהנה אי' מוסיף, אע"פ שמעל וחייב להביא קרבן מעילה אין מוסיף חומש, שאי' חומש בחלולו בין אם נתחלל ע"י פדיון, בין אם נתחייב ע"י מעילה, ומאי דאמרי' נמי על הקדש ראשון מוסיף חומש ועל הקדש ב' אין מוסיף חומש בין ע"י פדיון קאמ' בין אם נהנה ממנו, ולקמ' נמי דאמרי' מה בהמה טמאה מיוחדת שתחלתה הקדש וכולה לשמים ומועלים אף כל שתחלתו הקדש וסופו לשמים ומועלי' בו, ומסיק דלעני' חומש קאמ' דקרא נמי לענין חומש כתי' ה"נ קאמ' מה בהמה טמאה מיוחדת שתחלתה הקדש וכלה לשמי' והנהנה ממנו מעל ומביא חומ' במעילת', אף וכו' למעוטי קדשי' קלים שאי' בהם מעילה כל עיקר ואי' בהם חומש, ולמעוטי נמי סוף הקדש שאע"פ שיש בו מעילה והנהנה מעל ומביא קרבן, חומש אי' משלם שאין חומש אלא בתחלת הקדש בין במעילה בין בפדיון.
[ב"מ נ"ה ע"א] פרה זו תחת פרה של הקדש, טלית זו תחת טלית של הקדש הקדש פדוי ויד הקדש על העליונה, פרה זו בה' סלעי' תחת פרה של הקדש, טלית זו בה' סלעים תחת טלית של הקדש הקדישו פדוי, על הקדש ראשו' מוסיף חומש, על הקדש ב' אי' מוסיף חומש. כך כתו' הגיר' ברוב הספרים, וכך היא גיר' המורה, וגיר' זו נראת בעיני יפה, אבל פתרון המורה שפי' בהקדשו פדוי בסופה נראה בעיני דוחק, ומז"ה נמי נתקש' בו ושבש הקדישו [אינו] פדוי בסיפא כדכת' במהדו' ב', ונ"ל דאין צורך לשבש הגיר' וכן פירוש', דבין ברישא בין בסיפא בא התנא להשמיענו שאע"פ שאי' פודה בכסף אלא פרה תחת פרה הקדישו פדוי, בין אם פדה בשומא שדקדק בפדיונו בין אם לא פדה בשומא, מיהו כשלא פדה בשומא שייך למתני יד הקדש על העליונה, אבל כשפדה בשומא שדקדק בפדיונו לא שייך למתני יד הקדש על העליונה אלא תנא הקדשו פדוי בלבד, והא דתני על הקדש א' מוסיף חומשא בין ארישא בין אסיפא קאי דאפי' בסיפא נמי כשדקדק בפדיונו ואיכא למימ' הקדש שני במקום הקדש ראשון קאי אפ"ה אי' מוסיפי' בו חומש.
